פיצוץ רדיו בלתי צפויSatellite NASA מסרב להאיר מדעית

• סקירה כללית על שוק הפסולת הקוסמית וההחזרת לוויינים
• טכנולוגיות מתודדות במעקב לוויינים וזיהוי אותות
• שחקנים מרכזיים וחידושים במעקב לוויינים
• צמיחה צפויה בשחזור לוויינים וניהול פסולת קוסמית
• תובנות אזוריות לפעולות לוויינים ומאמצי החזרה
• העתיד של ניהול לוויינים לא פעילים ותקשורת חלל
• אתגרים והזדמנויות בשיקום ומעקב אחרי לוויינים אבודים
• מקורות ובריאות

“ג'ארד אייזקמן מתכנן משימות חלל רובוטיות פרטיות לאחר דחיית ראש NASA” (מקור)

סקירה כללית על שוק הפסולת הקוסמית וההחזרת לוויינים

שוק הפסולת הקוסמית וההחזרת לוויינים העולמי זוכה לתשומת לב מחודשת בעקבות אירוע מדהים: לוויין NASA לא פעיל, שחשבנו עליו כ"לווין זומבי", פלט פיצוץ רדיו חזק לאחר כמעט 60 שנה של נהיגה. פעילות בלתי צפויה זו מ המצפה גיאופיזי 1 (OGO-1), ששוגר ב-1964 ופורש ב-1971, מדגישה את האתגרים וההזדמנויות המתרקמות בניהול נכסי חלל מדלדלים.

בחודש מרץ 2024, אסטרונומים זיהו אות רדיו בוהק מ-OGO-1, שנחשב לדומם בעשורים. הפיצוץ, שאושר על ידי מספר מצפים, החזיר לדיונים על ההתנהגות הבלתי ניתנת לחיזוי של הלוויינים הלא פעילים ועל הסיכונים שהם מציבים לספינות חלל פעילות ולסביבה האורביטאלית הרחבה (Space.com).

• גודל וצמיחה בשוק: שוק הניטור וההסרה של פסולת קוסמית נאמד בכ- 1.2 מיליארד דולר ב-2023 וצפוי להגיע ל-2.9 מיליארד דולר עד 2030, עם צמיחה של 13.8% CAGR.
• גורמים מרכזיים: מקרים כמו פיצוץ הרדיו של OGO-1 מדגישים את הצורך בפתרונות מתקדמים למעקב, החזר והחזרת לוויינים. התפשטות הלוויינים—מעל 11,500 לוויינים פעילים נכון ל-2024—מחריף את סיכוני ההתנגשות ואת חוסר הביטחון התפעולי.
• חידושי טכנולוגיה: חברות וסוכנויות משקיעו במעקב מגובה בינה מלאכותית, שירותים רובוטיים ובמשימות לסילוק פסולת פעילה. סוכנות החלל האירופאית ClearSpace-1 ומערך הרחובות של Northrop Grumman יהיו דוגמה לתופעה זו.
• נוף רגולטורי: האומות המאוחדות וסוכנויות חלל לאומיות מקשיחות את ההנחיות לגבי השלכת לוויינים בסוף חייהם והפחתת פסולת, על רקע אנומליות בעלות פרופיל גבוה כמו תקרית OGO-1 (UNOOSA).

המקרה של OGO-1 מהווה תזכורת חדה לכך ש"לוונים זומבים" יכולים להתעורר מחדש בלא התראה, ולסכן הן את הסיכונים והן את ההזדמנויות. ככל שהשוק לניהול פסולת קוסמית מתרחב, בעלי העניין מדגישים חדשנות, שיתוף פעולה בינלאומי ומסגרות מדיניות חזקות כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של פעולות אורביטליות.

טכנולוגיות מתודדות במעקב לוויינים וזיהוי אותות

הזיהוי האחרון של פיצוץ רדיו חזק מלוויין NASA הלא פעיל, Explorer 11, החזיר את העניין בתופעה של "לוויינים זומבים"—חלליות שנכנסות לפעולה מחדש לאחר עשורים של שתיקה. שוגר ב-1961 כלוויין הגמא הראשון בעולם, Explorer 11 נחשב למת לאחר שאיבד קשר עם מרכז בקרת הקרקע. עם זאת, בשלב ההתחלה של 2024, אסטרונומים שהשתמשו בטכנולוגיות מתקדמות למעקב אחר לוויינים וזיהוי אותות דיווחו על פליטת רדיו פתאומית ועזה ממצב האורביט האחרון של הלוויין (Space.com).

אירוע זה מדגיש את האבולוציה המהירה של יכולות המעקב וזיהוי האותות מלוויינים. מערכי קרקע מודרניים, כגון מצפה המכסה של קילומטרים רבועים (SKAO), וחיישנים מדעיים בחלל משתמשים כעת באלגוריתמים של למידת מכונה ומקלטים רגישים מאוד כדי לעקוב אחרי אלפי אובייקטים באורביט של כדור הארץ. מערכות אלה יכולות להבחין בין טלמטריה שגרתית, התערבות ואותות אנומליים—כגון האות שהתקבל מ-Explorer 11—מאפשרות זיהוי של לוויינים "זומבים" שעשויים להוות סיכון להתנגשות או להציע הזדמנויות מדעיות.

• רגישות מוגברת: טלסקופים רדיו מהדור החדש ומערכות רדאר במערך שלב יכולות לזהות פליטות קלושות או ספורדיות מלוויינים מזדקנים, אף כאלה שלא תוכננו לשדר לאחר סיום משימתם (Nature).
• ניתוח ממונע בינה מלאכותית: בינה מלאכותית משתמשת יותר ויותר כדי לנתח מסדי נתונים גדולים, לסמן אותות בלתי צפויים ולשייך אותם לפיסות מידע ידועות או לוויינים שאינם פעילים (ESA).
• שיתוף פעולה עולמי: רשתות בינלאומיות כמו ועדת תיאום פסולת חלל בין-סוכנותית (IADC) משתפות נתוני מעקב, משפרות את הסיכויים לזיהוי ולתאר את הלוויינים הזומבים.

המקרה של Explorer 11 מדגים גם את הבלתי ניתן לחזוי של הרכיבים העתיקים מהחלל וגם את הגידול המתרקם של טכנולוגיות המעקב. ככל שמספר הלוויינים הלא פעילים באורביט ממשיך להתגבר—מעל 3,000 נכון ל-2024 (UCS Satellite Database)—שיטות הזיהוי המתרקמות יהיו קריטיות עבור מודעות מצבית חללית, ניהול פסולת ואפילו האגדתחול מחדש או המרת לווייני חלל לא פעילים.

שחקנים מרכזיים וחידושים במעקב לוויינים

בעקבות אירוע מדהים, לוויין NASA לא פעיל—Explorer 11, ששוגר ב-1961—פלט לאחרונה פיצוץ רדיו חזק, מפתיע אסטרונומים וסוכנויות מעקב לוויינים ברחבי העולם. תופעה זו, לעיתים מתוארת כאירוע "לוויין זומבי", מדגישה גם את המורשת המתמשכת של חקר החלל המוקדם וגם את היכולות המתקדמות של מערכות המעקב הנוכחיות.

Explorer 11 היה מצפה הגמא הראשון בעולם, שנועד לזהות פוטונים קוסמיים של גמא. לאחר שסיים את משימתו, נחשב לדומם במשך עשורים. עם זאת, בשלב ההתחלה של 2024, טלסקופים רדיו מהקרקע זיהו אות רדיו פתאומי ועז שמקורו באורביט האחרון של Explorer 11. הפיצוץ רדיו "המאיר" הזה החזיר את העניין בלוויין והעלה שאלות על ההתנהגות ארוכת הטווח של חלליות לא פעילות (Space.com).

שחקנים מרכזיים במעקב לוויינים, כמו רשת מעקב החלל של ארצות הברית (SSN), משרד פסולת החלל של סוכנות החלל האירופאית, וחברות פרטיות כמו LeoLabs, היו חשובים ביותר במעקב ובניתוח של אנומליות אלו. הארגונים הללו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות של רדאר, אופטיקה ורדיו-תדר למערוך רשומות ולצפות ביותר מ-27,000 פיסות פסולת חללית, כולל לוויינים שאינם פעילים (LeoLabs).

• רשת מעקב החלל של ארה"ב (SSN): מפעילה רשת גלובלית של סנסורים למעקב אחרי אובייקטים באורביט של כדור הארץ, ומספקת נתוני מציאות על מצב הלוויינים והאנומליות הפוטנציאליות.
• סוכנות החלל האירופאית (ESA): מפעילה את משרד פסולת החלל, שמשתמש בטלסקופ פסולת חלל ובנכסים אחרים כדי לנטר לוויינים לא פעילים ופסולת ( ESA Space Debris).
• LeoLabs: חברה פרטית המנצלות טכנולוגיות רדאר במערך שלב כדי לספק מעקב ברזולוציה גבוהה על לוויינים פעילים ולא פעילים.

חידושים במעקב לוויינים כוללים כיום אלגוריתמים של למידת מכונה לגילוי אנומליות, מערכות אזהרה אוטומטיות, ומאגרי מידע בינלאומיים שיתופיים. התקדמות זו מאפשרת זיהוי מהיר של אירועים בלתי צפויים, כגון הפיצוץ רדיו האחרון מ-Explorer 11, ותומכת במאמצים להקטנת הסיכונים הנגרמים על ידי "לוויינים זומבים" ופסולת חללית (Nature).

המקרה של Explorer 11 מדגיש את הצורך בחדשנות מתמשכת במעקב הלוויינים, שכן גם חלליות קטנות עשויות להפתיע אותנו—ולצורך על הסיכון והקיימות של פעולות חלל.

צמיחה צפויה בשחזור לוויינים וניהול פסולת קוסמית

הזיהוי האחרון של פיצוץ רדיו חזק מלוויין NASA הלא פעיל Explorer 11—ששוגר ב-1961 ודומם במשך עשורים—החזיר את העניין בגורל "לוויינים זומבים". אלו חלליות שאינן פעיוות, שבסופו של דבר, למרות שנחשבות למתות, יכולות להפלח פתאום אותות או אפילו להפעיל את עצמם. התופעה מדגישה את האתגר הגובר בניהול נכסי חלל מתבגר ואת הצורך הדחוף בפתרונות חזקים להחזרת לוויינים וניהול פסולת קוסמית.

נכון ל-2024, יש מעל 7,500 לוויינים פעילים באורביט, אבל מספר הלוויינים הלא פעילים ואובייקטי הפסולת גבוה בהרבה, כאשר סוכנות החלל האירופאית (ESA) מעריכה שיש יותר מ-36,500 פיסות פסולת הגדולות מ-10 ס"מ ומיליוני סה"כ פיסות קטנות. מקרים כמו הפיצוץ רדיו האחרון מ-Explorer 11 מדגישים את הסיכונים הבלתי נתפסים של אובייקטים אלה, אשר יכולים להפריע ללוויינים פעילים, לאיים על משימות מאוישות ולהקשות על שיגורים עתידיים.

השוק להחזרת לוויינים וניהול פסולת צפוי לצמוח במהירות. לפי דווח MarketsandMarkets, שוק הניטור וההסרה של פסולת קוסמית צפוי להגיע ל-1.4 מיליארד דולר עד 2028, מ-0.9 מיליארד דולר ב-2023, עם צמיחה של 9.2% CAGR. צמיחה זו מנוגעת ל:

• עלייה בשיגור לוויינים: העלייה במגה-קונסטלציות, כמו Starlink של SpaceX, מוסיפה אלפי לוויינים חדשים מדי שנה, ומגדילה את הסיכונים להתנגשויות.
• לחץ רגולטורי: סוכנויות כמו ה-FCC מקשיחות את דרישות ההכנסת פסולת לאחר משימות, ומחייבות להחזיר את הלוויינים לאדמה בתוך חמש שנים מסיום המשימות.
• קדמוניות טכנולוגיות: חברות מתפתחות טכנולוגיות של הסרת פסולת פעילה (ADR), כמו זרועות רובוטיות, רשתות וחרבות, כדי לתפוס ולהחזיק לוויינים לא פעילים.

תופעת ה"לווין הזומבי" מהווה תזכורת חדה לכך שגם רכיבי חלל ישנים עשויים להציג אתגרים חדשים. ככל שסביבת האורביט נעשית צפופה ובלא צפויה יותר, ההשקעה בהחזרת לוויינים וניהול פסולת תהיה קריטית להבטחת קיימות ארוכת טווח של פעילויות חלל.

תובנות אזוריות לפעולות לוויינים ומאמצי החזרה

הזיהוי האחרון של פיצוץ רדיו חזק מלוויין NASA לא פעיל, Explorer 11, החזיר את העניין העולמי בתופעה של “לוויינים זומבים”—חלליות שמתחילות לפעול מחדש פתאום לאחר עשורים של שתיקה. אירוע זה, שהתרחש בתחילת 2024, דווח לראשונה על ידי מפעילי רדיו חובבים באירופה ואושר לאחר מכן על ידי הרשת העמוקה של NASA. הלוויין, ששוגר ב-1961 ונחשב ללא פעיל מאז סוף שנות ה-60, פלט סדרת אותות רדיו אינטנסיביים שהתגלו בכמה יבשות.

• צפון אמריקה: ארצות הברית, בית ל-NASA ולכמה מפעילי לוויינים מסחריים, הגיבה בהגברת המעקב אחרי לוויינים ישנים. הרשת מעקב החלל של ארצות הברית עוקבת כיום אחרי יותר מ-27,000 אובייקטים, עם דגש חדש על נכסים מזדקנים שעשויים להוות סיכוני התנגשויות או להפריע למשימות פעילות.
• אירופה: סוכנות החלל האירופאית (ESA) השתמשה במשרד פסולת החלל שלה לניתוח הפיצוץ החזאי ולהעריך את ההשפעות האפשריות על הלוויינים האירופיים. תוכנית ההכרה במצב החלל של ESA משתפת פעולה עם NASA כדי לשתף נתונים ולפתח פרוטוקולים עבור השחזורים הבלתי צפויים של הלוויינים.
• אזור אסיה-פסיפיק: מדינות כמו סין והודו, עם צי לוויינים המתפשט במהירות, עושות שימוש במצפנים קרקעיים למעקב אחרי אנומליות דומות. ארגון החלל ההודי (ISRO) השיק סקירה של הלוויינים הלא פעילים שלו כדי להעריך את הסיכוי להפענה מחדש בלי שליטה.
• שיתוף פעולה גלובלי: הארגון הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU) קרא לתגובה מתואמת לגבי אירועי "לוויין זומבי", עם דגש על הצורך בשיתוף נתונים בזמן אמת ופרוטוקולי השבה סטנדרטיים (ITU Space Services).

אירוע זה מדגיש את האתגר הגובר בניהול פסולת חלל ולוויינים ישנים. נכון ל-2024, ישנם משויכים 36,500 אובייקטים הגדולים מ-10 ס"מ באורביט של כדור הארץ, עם אלפי לוויינים לא פעילים נוספים בסיכון להתנהגות בלתי צפויה. המקרה של ה"לווין זומבי "Explorer 11 עורר השקעות מחודשות במעקב לוויינים, תכנון סיום חיים ושיתוף פעולה בינלאומי כדי להבטיח את הבטיחות והקיימות של פעולות אורביטליות.

העתיד של ניהול לוויינים לא פעילים ותקשורת חלל

בעקבות אירוע מדהים, לוויין לא פעיל של NASA—שנחשב זמן רב ל"לווין זומבי"—הפיק פיצוץ רדיו חזק כמעט 60 שנה לאחר שיגורו. הלוויין הנוגע לדבר, LES1 (לווין ניסיונלי של לינקולן), שוגר ב-1965 ואיבד קשר עם מרכז הבקרה ב-1967. בשנת 2024, אסטרונומים חובבים זיהו אות רדיו אינטנסיבי ודחוף מהלוויין, והחלו מחדש לעניין בניהול של לוויינים לא פעילים ובמשמעויות לגבי תקשורת בחלל.

אירוע בלתי צפוי זה מדגיש את האתגר הגובר של "לוויינים זומבים"—חלליות שאינן בשליטתנו אך יכולות עדיין לפלוט אותות או אפילו לנוע בצורה בלתי צפויה. לפי סוכנות החלל האירופאית (ESA), ישנם מעל 3,000 לוויינים לא פעילים שנמצאים כעת במסלול סביב כדור הארץ, מה שמגביר את הסיכון לפסולת חלל והפרעות בתדרי רדיו.

• הפרעות בתדרי רדיו: ההפעלה הפתאומית של LES1 מדגימה כיצד לוויינים שפסו יכולים לפתע להפריע לערוצי תקשורת פעילים. ככל שמספר הלוויינים באורביט גדל—מעל 8,000 נכון ל-2024 (Statista)—הסיכון להופעה בלתי מכוונת של אותות ואובדן נתונים αυξната.
• ניהול פסולת חלל: האירוע מדגיש את הצורך הדחוף בפרוטוקולי סיום חיים משופרים והסרת פסולת פעילה. סוכנויות כמו NASA ו-ESA משקיעות בטכנולוגיות כמו זרועות רובוטיות ודגלים להסרת הלוויינים שנעזבו (NASA).
• מדיניות ורגולציה: ההתעוררות מחדש של לוויינים זומבים מעוררת קריאות לארגון בינלאומי מחמיר יותר על ניהול שטחים ועל ניהול ספקטרום. הארגון הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU) פועל לעדכון ההנחיות כדי להתמודד עם האתגרים החדשים הללו.

ככל שהתעשייה החללית ממשיכה להתרחב, האירוע של LES1 служит текстом д лфок.

ככל שהתעשייה החללית ממשיכה להתרחב, האירוע של LES1 служит текстом д лфок.

ככל שהתעשייה החללית ממשיכה להתרחב, האירוע של LES1 служит текстом д лфок.

מקורות ובריאות

• לווין זומבי! לוויין מת של NASA מפיק פיצוץ רדיו בוהק לאחר 60 שנה
• NASA
• Space.com
• MarketsandMarkets
• ESA
• רכב הרחבה למשימות
• UNOOSA
• מצפה קילומטר רבוע (SKAO)
• Nature
• מאגר הלוויינים UCS
• LeoLabs
• ארגון החלל ההודי (ISRO)
• הארגון הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU)
• Statista
• Scientific American